Avodah Zarah 68

Kapitel 68

א אבטא דטייעי בתר תריסר ירחי שתא שרי אמר רב אחא בריה דרב איקא הני פורצני דארמאי בתר תריסר ירחי שתא שרי אמר רב אחא בריה דרבא הני גולפי שחימי ואוכמי בתר תריסר ירחי שתא שרי:

1 Die Lederschläuche der Araber sind nach einem Jahre von zwölf Monaten erlaubt. R. Aḥa, Sohn des R. Iqa, sagte: Die Traber von Nichtjuden sind nach einem Jahre von zwölf Monaten erlaubt. R. Aḥa, der Sohn Rabas, sagte: Die braunen und schwarzen Wasserkrüge von Nichtjuden sind nach einem Jahre von zwölf Monaten erlaubt.

ב והמורייס: ת"ר מורייס אומן מותר ר' יהודה בן גמליאל אומר משום ר' חנינא ב"ג אף חילק אומן מותר

2 FISCHTUNKE. Die Rabbanan lehrten: Fischtunke von Fabrikanten ist erlaubt. R. Jehuda b. Gamliél sagte im Namen des R. Ḥanina b. Gamliél, auch Fischsalat von Fabrikanten sei erlaubt.

ג תני אבימי בריה דר' אבהו מורייס אומן מותר הוא תני לה והוא א"ל פעם ראשון ושני מותר שלישי אסור מ"ט פעם ראשון ושני דנפיש שומנייהו לא צריך למירמי בהו חמרא מכאן ואילך רמו בהו חמרא

3 Abimi, Sohn des R. Abahu, lehrte: Fischtunke von Fabrikanten ist erlaubt. Er lehrte es und er selber sagte hierzu: Der erste und der zweite ist erlaubt, der dritte ist verboten. — Weshalb? — Der erste und der zweite haben einen starken Fettgehalt, deshalb ist dazu kein Wein nötig, den übrigen aber wird Wein beigemischt.

ד ההוא ארבא דמורייסא דאתי לנמילא דעכו אותיב רבי אבא דמן עכו נטורי בהדה א"ל רבא עד האידנא מאן נטרה א"ל עד האידנא למאן ניחוש לה אי משום דמערבי ביה חמרא קיסתא דמורייס בלומא קיסתא דחמרא בד' לומי

4 Einst lief ein Schiff mit Fischtunke in den Hafen von A͑kko ein; da stellte R. Abba aus A͑kko Wächter auf. Hierauf sprach Raba zu ihm: Wer hat es bis jetzt bewacht? Dieser erwiderte: Was war bis jetzt zu befürchten; wenn etwa, daß sie Wein beimischen, so kostet ja ein Maß Fisch tunke ein Lama, während ein Maß Wein vier Lama kostet.

ה א"ל ר' ירמיה לר' זירא דלמא איידי דצור אתו דשוי חמרא א"ל התם עיקולי ופשורי איכא:

5 R. Jirmeja sprach zu R. Zera: Vielleicht sind sie über Çor gekommen, wo der Wein billig ist!? Dieser erwiderte: Dort gibt es Krümmungen und Schneeschmelze.

ו וגבינת בית אונייקי: ארשב"ל מפני מה אסרו גבינת אונייקי מפני שרוב עגלים של אותה עיר נשחטין לעבודת כוכבים מאי איריא רוב עגלים אפילו מיעוט נמי דהא ר"מ חייש למיעוטא

6 BITHYNISCHER KÄSE. R. Šimo͑n b. Laqiš sagte: Weshalb haben sie den bithynischen Käse verboten? Weil die meisten Kälber dieser Stadt für die Götzen geschlachtet werden. — Weshalb die meisten, dies gälte ja auch, wenn es die wenigsten wären, denn R. Meír berücksichtigt ja auch die Minorität!? —

ז אי אמרת רוב איכא מיעוט

7 Wenn du mit den meisten begründest, so bleiben die wenigsten zurück,

ח אלא אי אמרת מיעוט כיון דאיכא רוב עגלים דאין נשחטין לעבודת כוכבים ואיכא נמי שאר בהמות דאין נשחטין לעבודת כוכבים ה"ל מיעוטא דמיעוטא ומיעוטא דמיעוטא לא חייש ר"מ

8 wenn du aber mit den wenigsten begründest, so bleiben ja die meisten Kälber zurück, die nicht für die Götzen geschlachtet werden, und außerdem sind noch andere Tiere vorhanden, die überhaupt nicht für die Götzen geschlachtet werden, somit käme bei der Begründung nur die Minorität der Minorität in Betracht, und die Minorität der Minorität berücksichtigt R. Meír nicht.

ט א"ל ר"ש בר אליקים לר"ש בן לקיש כי נשחטין לעבודת כוכבים מאי הוי והא את הוא דשרי

9 R. Šimo͑n b. Eljaqim sprach zu R. Šimo͑n b. Laqiš: Was ist denn dabei, daß sie für die Götzen geschlachtet werden, nach deiner Ansicht sind ja solche erlaubt!?

י דאתמר השוחט את הבהמה לזרוק דמה לעבודת כוכבים להקטיר חלבה לעבודת כוכבים רבי יוחנן אמר אסורה קסבר מחשבין מעבודה לעבודה וילפינן חוץ מפנים

10 Es wird nämlich gelehrt: Wenn jemand ein Vieh schlachtet mit der Absicht, das Blut für einen Götzen zu sprengen, oder das Fett für einen Götzen aufzuräuchern, so ist es, wie R. Joḥanan sagt, verboten, weil man während der einen Dienstverrichtung über eine andere bestimmen kann, denn man folgere hinsichtlich der äußeren [Schlachtung] von der inneren,

יא ורשב"ל אמר מותרת

11 und wie R. Šimo͑n b. Laqiš sagt, erlaubt.

יב א"ל תרמינך שעתך באומר בגמר זביחה הוא עובדה:

12 Dieser erwiderte: Deine Stunde ist vorüber; wenn er sagt, er wolle ihm dienen mit dem Akte des Schlachtens selbst.

יג א"ר יהודה שאל ר' ישמעאל: אמר רב אחדבוי אמר רב המקדש בפרש שור הנסקל מקודשת בפרש עגלי עבודת כוכבים אינה מקודשת איבעית אימא סברא ואב"א קרא

13 R. JEHUDA ERZÄHLTE: R. JIŠMA͑EL RICHTETE &C. R. Aḥadboj sagte: Wenn jemand sich [eine Frau] mit dem Miste eines zu steinigenden Ochsen antraut, so ist die Antrauung gültig, wenn aber mit dem Miste von götzendienstlich verwandten Kälbern, so ist die Antrauung ungültig.

יד איבעית אימא סברא גבי עגלי עבודת כוכבים ניחא ליה בנפחיה אבל גבי שור הנסקל לא ניחא ליה בנפחיה

14 Wenn du willst, beweise ich dies durch einen Vernunftgrund, und wenn du willst, aus einem Schriftverse. Wenn du willst, durch einen Vernunftgrund: bei den götzendienstlich verwandten Kälbern ist der Leibesumfang erwünscht, beim zu steinigenden Ochsen dagegen ist dies nicht erwünscht.

טו איבעית אימא קרא כתיב הכא (דברים יג, יח) לא ידבק בידך מאומה וכתיב התם (שמות כא, כח) סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו בשרו אסור הא פרשו מותרת

15 Wenn du willst, aus einem Schriftverse: hierbei heißt es: an deiner Hand soll nichts kleben bleiben, dort aber heißt es: so soll der Ochs gesteinigt und sein Fleisch nicht gegessen werden; nur das Fleisch ist verboten, der Mist aber ist erlaubt.

טז אמר רבא תרוייהו תננהי מדקא"ל מפני שמעמידין בקיבת נבילה וקא מהדר ליה והלא קיבת עולה חמורה מקיבת נבילה

16 Raba sagte: Beides haben wir gelernt. Der eine begründete: weil sie ihn durch das Lab von Aastieren gerinnen lassen, und der andere erwiderte ihm, das Verbot des Labes von einem Brandopfer sei strenger als das des Labes von einem Aase;

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel